הבית הפרטי שלי הוא המעבדה הכי טובה שיכולתי לבקש להוכחת חשיבותו של תכנון צופה פני עתיד. לפני 13 שנים, תחת מגבלות שטח ותקציב (ובעל דעתני אחד...) יצרנו בית נעים ופרקטי שמצליח להפתע אותי עד היום. מה שמרגש אותי בכל פעם מחדש הוא האופן שבו הבית ידע להשתנות יחד איתנו: חדר העבודה שלי, שצמוד למטבח, התחיל כחדר משחקים לקטנות; המרתף, ששימש בעבר כאזור המפגש של ילדי הגן והכיתה, הפך בתקופת הקורונה לחדר כושר פעיל שמשמש אותנו עד היום; ופינת המשפחה ידעה להיסגר ולהפוך למשרד שקט כשעלה הצורך. בזכות תשתיות שתכננתי מראש, הצלחנו בשנים האחרונות להשמיש גם את עליית הגג, שהפכה לממלכת "זולה" ושקט עבור הבנות והחברים.
זהו בית שנושם יחד איתנו, מהג'קוזי המפנק בסוף יום עבודה ועד למרחבים הדינמיים שמזכירים לי בכל יום מחדש: תכנון טוב באמת הוא כזה שרואה את המשפחה שאתם היום, ואת כל מי שתהיו בעוד עשור.